מאת חסין נזיר א-סינואר | עזה, 8 ביוני 2025, וואפא
חג הקורבן עבר השנה ברצועת עזה בדממה כבדה – ללא קורבנות להקרבה, ללא טקסים וללא כל סממן של חג. החג שבעבר שימש מפלט זמני מקיפאון המצור ומהקשיים היומיומיים, הפך לזיכרון רחוק. במקום דם הקורבנות, התמלאו הרחובות ומחנות הפליטים בדם האזרחים, והמחזה היחיד שמשותף לכולם הוא המלחמה, הרעב והפחד.
החג נעלם לחלוטין. לא ביקורים, לא ממתקים, לא אירוח, ולא אפילו ברכת שלום חטופה בין בני משפחה. אלפי משפחות איבדו את ביתן, וכשני מיליון תושבים נותרו ללא תנאי מחיה בסיסיים, לאחר שמכונת המלחמה של כוחות הכיבוש כילתה כל דבר ולא הותירה מהחג אלא את שמו.
פאיז זקות מספר: "אנחנו כבר לא יודעים להבחין בין הימים. אין לנו מושג מתי הגיע החג או מתי הוא נגמר. כל מה שמעניין אותנו עכשיו זה שהרעב והטבח שכופה עלינו הכיבוש ייפסקו". לדבריו, "היינו מצפים כל שנה לעיד אלאדחא כדי לקנות קורבנות ולהשחיז סכינים. השנה – וגם בזו שלפניה – לא נשחט כלום. המלחמה שללה מאיתנו אפילו את מצוות הדת".
המחירים – אם בכלל יש מזון – הפכו את האירוח לבלתי אפשרי. זקות אומר: "אין מה להציע לאורח. לא סוכר, לא תה, לא קפה. קילו סוכר עולה 300 שקל ורבע קילו קפה – 250 שקל".
עיסא אבו מוסא מציין כי ההפצצות על מכלאות הבקר והעופות ומדיניות המצור, שללו מתושבי עזה את האפשרות לצרוך בשר, ביצים או חלב. לדבריו, "אפילו בשר קפוא לא נכנס לרצועה כבר חודשים – המחסנים הופצצו, אין חשמל, ולא נשאר כלום".
הוא מוסיף: "הכיבוש מנע מתושבי עזה לעלות לרגל שנה שנייה ברציפות. הכמיהה למלא את החובה הדתית רק גוברת עם הזמן".
התושב ראמז חמדאן אומר: "אנחנו חולמים על ארוחה עם מעט שומן... אכלנו שימורים וקטניות עד שגופנו נחלש. סימני הרעב ברורים על כולם".
לדבריו, "עזה הייתה רגילה שהחג הוא מועד לשחיטת קורבנות ואכילת בשר, אבל כבר שנתיים לא נשחטה אפילו קורבן אחד. העוני מכלה את גופם של שני מיליון בני אדם".
ובקול חנוק הוא מוסיף: "כל המקררים בעזה ריקים. הם שומרים רק את גופות ההרוגים. הרעב הקדים את המוות בחטיפת נשמותיהם. בכל בית יש סיפור, ובכל מקרר – כאב".
חמדאן מקווה שהמלחמה תסתיים במהרה, שהמעברים ייפתחו והסיוע יתחיל לזרום, אך הוא מדגיש שכוחות הכיבוש מאלצים את האזרחים לפנות למרכזי חלוקת סיוע בדרום הרצועה – ואז יורים לעברם ומונעים מהם גישה למזון.
באותו הקשר, האו"ם הזהיר מפני הסכנה שבהפניית אזרחים אל סיכון חיים רק כדי להשיג מזון, והודיע על נכונותו להעניק סיוע הומניטרי בכל מקום שבו ניתן לאפשר גישה בטוחה.
ארגון אמנסטי קבע שכוחות הכיבוש ירו לעבר רעבים סמוך למרכזי סיוע – תקרית מזעזעת שמחייבת חקירה מיידית, כלשונו. הארגון דורש לחלק סיוע בדרכים שמכבדות את כבוד האדם.
הארגון גם הדגיש כי ישראל, ככוח כובש, מחויבת לספק צורכי יסוד לאוכלוסייה האזרחית, והאשים את הקהילה הבינלאומית בכך שאפשרה לאסון בעזה להימשך זמן רב מדי. הוא קרא להפסיק את חימושה של ישראל ולהפעיל לחץ להסרת המצור.
סאם רוז, מנהל ענייני אונר"א, אמר כי "שיטות החלוקה הנוכחיות אינן עונות על צורכי החירום ההומניטריים", וציין שהאספקה מוכנה – אך יש צורך בגישה מהירה ובטוחה לנפגעים.
לפי האו"ם, ישראל מפעילה "רעב מכוון" במטרה לקדם טרנספר, באמצעות סגירת מעברים ומניעת כניסת סיוע – ובעיקר מזון.
תוכנית המזון העולמית הודיעה שהמצב בעזה "יוצא מכלל שליטה", וכי הפסקת אש היא הדרך היחידה להבטיח העברת סיוע בטוחה.
כוחות הכיבוש ממשיכים במלחמה על רצועת עזה זה עשרים חודשים. בארבעה חגים שחלפו מאז נהרגו יותר מ־54,880 בני אדם, ו־126,227 נפצעו. כל זאת לצד הרס תשתיות, שכונות ובתים – באחת מהקטסטרופות ההומניטריות החמורות של זמננו.
