שר הבריאות מאג'ד אבו רמדאן אמר היום, שני, כי הממשלה אימצה שורת יוזמות לשיפור הביצועים והענקת שירותים רפואיים טובים יותר לאזרחים.
הדברים נאמרו במפגש מיוחד שנערך במטה הממשלה בעיר רמאללה, במעמד ראש הממשלה מוחמד מוסטפא, לצורך הצגת יוזמות משרד הבריאות תחת הכותרת "הישגים ואתגרים לעבר מערכת בריאות לאומית כוללת", וכן הצגת המצב הבריאותי המתדרדר ברצועת עזה. באירוע השתתפו שרים, בכירים, נציגי שותפים מקומיים ובינלאומיים, נציגי ארגוני בריאות עולמיים, סגן השר ואל א-שיח', סגני מנכ"לים, מספר מנהלים כלליים וראשי יחידות במשרד.
אבו רמדאן ציין כי לצד המשימה המרכזית של סיוע לעזה ושיקומה, מהווה יוזמת מערכת הבריאות אחת מהיוזמות החשובות ביותר של הממשלה. היוזמה כוללת ארבעה מרכיבים עיקריים: ביסוס שירותי הבריאות המקומיים כחלק חיוני מאסטרטגיות שיפור השירותים, תגובה אסטרטגית לפיתוח וחיזוק יכולות מערכת הבריאות ברמה הלאומית, שיפור איכות השירותים והגשתם ביעילות, וחיזוק הכלכלה הלאומית באמצעות יצירת הזדמנויות תעסוקה והגברת הקיימות הפיננסית של המערכת.
עוד ציין כי אסטרטגיית המשרד נשענת על ביסוס השירותים ושיתוף פעולה מלא עם ספקי השירותים הלאומיים, במטרה להגיע לאיכות ותפקוד בני קיימא. לדבריו, ביסוס השירותים נועד להבטיח קיימות ארוכת טווח של המערכת, השגת תוצאות רפואיות מיטביות בעלות הנמוכה ביותר, ושיפור ניצול המשאבים.
האסטרטגיה מבוססת על חיזוק מתקני משרד הבריאות, שותפות עם ספקי שירות לאומיים, ובניית שותפויות עם מרכזים רפואיים מתמחים במדינות שכנות לשם צמצום רכישת שירותים רפואיים מחו"ל.
לדבריו, המשרד פועל להרחבת השירותים הרפואיים הבסיסיים, לרבות שירותי רפואה ראשונית מקיפים ושירותי רפואה שניונית מתקדמים, עם כיסוי גאוגרפי הוגן ובשיתוף פעולה עם כלל הגורמים הלאומיים.
אבו רמדאן סקר את שירותי המשרד בשנת 2024: בתחום הרפואה הראשונית, טופלו ביותר מ־3,940,000 מטופלים ב־450 מרפאות ברחבי הארץ, בהם 41,500 מטופלים במרפאות מומחים, 81,000 נשים במרפאות הריון, 45,000 ילדים, 8,000 בדיקות שד ו־49,000 מקרים של תכנון משפחה.
בתחום בתי החולים, פועל המשרד באמצעות 19 בתי חולים ממשלתיים עם 1,880 מיטות, שסיפקו שירותים ל־587,000 מטופלים במרפאות החוץ, 1,062,000 מקרים בחדרי מיון, 246,000 איש שאושפזו ו־73,000 ניתוחים. כמו כן טופלו מעל ל־91,000 מקרים אונקולוגיים במהלך השנה החולפת.
בתחום השירותים הדיאגנוסטיים, ברשות המשרד 52 מרכזי הדמיה בהם בוצעו 1,029,000 בדיקות דימות, נוסף על מיליוני בדיקות מעבדה כימיות, ביולוגיות, סביבתיות, מים, חקלאות ומזון.
לדבריו, מוקדי תוכנית העבודה של המשרד כוללים שיפור בריאות הילד, טיפול באוכלוסייה המבוגרת נוכח העלייה בתחלואה הכרונית, מתן שירותים נגישים, ממשל ומדיניות לתיקון מערכת הבריאות והרוקחות, במטרה להגיע לשירותים ברמה גבוהה ויעילה.
המשרד פועל להרחבת שירותי טיפול בפגים, בניית פרוטוקולים רפואיים עדכניים, במסגרת יוזמת "סביבת טיפול בטוחה ליילודים ופגים" לשנים 2024–2028. בשנת 2024 פעלו 136 אינקובטורים בעשרה בתי חולים וטיפלו ב־7,800 תינוקות. המשרד הוסיף 26 אינקובטורים ומינה 44 אנשי צוות רפואיים בבתי החולים בטול כרם, בית ג'אלה, יטא והמוחתסב. בשלב הבא יתווספו 36 אינקובטורים נוספים ברמאללה, חלחול ודורא.
בהתייחס לעלייה בתחלואה הכרונית, אמר השר כי מחלות לב מהוות את סיבת המוות מספר אחת בפלסטין, אחריהן הסרטן. אסטרטגיית הלב והצנתורים מבוססת על מניעה, אבחון מוקדם, טיפול מיטבי וחלוקה גאוגרפית הוגנת של שירותי החירום, לצד חקיקת חוק עדכני למאבק בעישון.
בשנת 2024 טופלו 5,902 מקרים של צנתורים לבביים ופריפריים, נפתחו שלושה חדרי צנתור ברמאללה, שכם וג'נין, והועסקו 43 אנשי צוות רפואי חדשים.
באשר למחלת הסרטן, בשנת 2024 אישר המשרד את האסטרטגיה הלאומית למאבק במחלה, שכוללת מודעות, מניעה, אבחון מוקדם וטיפול הולם. לדברי השר, פלסטין הייתה מהראשונות באזור להקים מרשם לאומי לסרטן – הישג מרכזי של המשרד.
בשנים 2021–2022 נרשמו בהתאמה 5,320 ו־5,455 מקרים חדשים, בשיעור של 108 ל־100,000 תושבים. הסרטן מהווה את סיבת המוות השנייה בגודלה בפלסטין.
השר הדגיש את חשיבות הנגשת השירותים הרפואיים על ידי הרחבת ופיזור מרכזי השירות, ודיגיטציה של המערכת דרך פלטפורמת "חוקומתי". המטופלים יכולים לבדוק תוצאות בדיקות, ביטוח רפואי והפניות רפואיות. בהמשך תתווספנה גם תוצאות בדיקות מעבדה, הדמיה וזימון תורים.
עוד דווח כי מערכת המחשוב Avicenna הועברה לסביבה חדשה, חוברה למערכות הביטוח וההפניות, למערכת ארכיון הדמיה ולמכשירי המעבדה. בימים אלו מפתחת המערכת גרסה חדשה בשיתוף משרד התקשורת ומוקם מרכז שיקום מאסונות. כיום פעילה המערכת ב־15 בתי חולים, 4 משרדי בריאות, 7 מרפאות, מרכז לאבחון סרטן ומחלות תורשתיות, מרכז עור ומרכז שיקום ברמאללה.
לגבי יחידת רכישת השירותים, אמר אבו רמדאן כי מדובר ביחידה עתירת הוצאה ויש לייעלה. בשנת 2024 בוצעו למעלה מ־88,000 הפניות בעלות של 1.04 מיליארד ש"ח, נתון נמוך בהרבה מזה של 2023. בין ההפניות: 7,000 צנתורים בעלות 62 מיליון ש"ח, ו־24,689 מקרי סרטן בעלות של יותר מ־261 מיליון ש"ח. היחידה נמצאת בתהליך דיגיטציה, גיוס כוח אדם, שדרוג חוזים והתמקדות בביסוס השירותים.
בתחום הביטוח הלאומי אמר השר כי מדובר בבסיס החוזה החברתי בין האזרח למשרד הבריאות. עד מאי 2025 קיימות 400,000 תעודות ביטוח המכסות 1,395,000 תושבים. כ־40% מהתעודות הן חינמיות או מוזלות. הוא קרא לאישור חוק ביטוח בריאות מודרני, שיתאים לציפיות הציבור ולאמצעים הקיימים.
בתחום הרוקחות, המשרד פועל לעדכון רשימת התרופות, תמחור, בקרה, דיגיטציה ואבטחת איכות. השר הדגיש שהרפורמה משרתת קודם כול את טובת הציבור ומחזקת את הקיימות.
הוא סקר גם את יוזמות שיתוף הפעולה עם מוסדות כמו מרכז חוסיין לסרטן, הקמת מרכז חאלד חסן, שיתופי פעולה עם בתי חולים בירושלים, גדה ועזה, במיוחד בתחום הסרטן והשתלות מח עצם. לדבריו, מרכז חאלד חסן מתקדם כעת לשלב ההקמה בפועל בתמיכת הנשיא, ראש הממשלה, שותפים ערביים, בנק הפיתוח האיסלאמי ומוסד חאלד חסן.
השלמת השלב הראשון בתוך שלוש שנים תאפשר מתן שירות כולל לחולי סרטן, כולל אבחון, טיפול ורפואה פליאטיבית.
פעילות המשרד בעזה תחת המלחמה
למרות המצב ההומניטרי הקשה והתקיפות הישראליות בעזה, ממשיכים צוותי המשרד לפעול ללא הפסקה להקלת כאבם של הפצועים והחולים – מדרום לצפון, כולל ירושלים וסביבותיה, בתנאים הקשים בתולדות מערכת הבריאות.
השר דיווח על הרחבת שיתופי הפעולה עם המגזר הפרטי, גיוס תמיכה מארגוני בריאות בינלאומיים, וגיוס סיוע חירום רפואי ביותר מ־300 מיליון דולר. בוצעו שלושה מבצעי חיסונים לילדים תחת הפצצות, עם 600,000 ילדים ו־95% כיסוי – ו־102% במהלך הפסקת האש. השלב הרביעי בוטל בשל מניעת גישה מצד כוחות הכיבוש.
נשלחו שיירות סיוע ממחסני שכם למחסני עזה. נאספו מעל 14,000 מנות דם בגדה ונשלחו לעזה. הופעל מחדש בנק הדם המרכזי בדרום לאחר השבתתו בשל התקיפות.
באשר למצב הבריאותי בעזה, אמר השר כי מדובר במצב "קטסטרופלי": מים מזוהמים, פסולת מצטברת, מחלות בדרכי הנשימה וסכנה ממשית לאלפי משפחות, במיוחד לילדים, חולים וקשישים.
אבו רמדאן חתם בקריאה לקהילה הבינלאומית, לארגוני זכויות האדם ולבני חורין בעולם: "עצרו את המלחמה... עצרו את טבח ההשמדה של עמנו ברצועת עזה."
הוא הדגיש כי המשך הלחימה מונע מהצוותים הרפואיים למלא את תפקידם ההומניטרי, מסכן את חייהם של מאות אלפי פצועים, חולים ומפונים, וקרא לפתיחת מסדרונות בטוחים, הכנסת ציוד רפואי, והגנה על צוותי הרפואה והמוסדות.
