הוועדה השרים שהוקמה בעקבות הפסגה הערבית-אסלאמית המיוחדת בנושא עזה הדגישה את הצורך הדחוף והמתמשך בהעברת סיוע הומניטרי לכל רחבי רצועת עזה, ללא עיכובים או מגבלות. הוועדה קראה להסרת כל ההגבלות ולהשבת כלל השירותים הבסיסיים, לרבות אספקת חשמל, מתקני התפלת מים ושירותי בריאות.

בהצהרה משותפת הביעה הוועדה התנגדות נחרצת לניסיונות הרעבה של תושבי עזה ולשלילת צורכיהם ההומניטריים. הוועדה גינתה את מה שתיארה כהחלטת כוח הכיבוש לאפשר "סיוע מוגבל", תוך יצירת מודל הפצה חדש אשר סותר את עקרונות המשפט הבינלאומי ומשמש אמצעי שליטה במסגרת אסטרטגיה צבאית – כפי שהתריעו סוכנויות האו"ם וארגוני סיוע.

הוועדה הבהירה כי היא מתנגדת לניסיונות פוליטיזציה או הצבאָת הסיוע ההומניטרי, וגינתה את תכניות כוח הכיבוש לגירוש כפוי של תושבים פלסטינים ולהשתלטות על אדמותיהם.

הוועדה קראה להפסקת המתקפה הישראלית על עזה ולהפסקת אש מיידית וקבועה, בהתאם להחלטות האו"ם. עוד הדגישה את חשיבות היישום המלא של הסכם הפסקת האש וחילופי השבויים שנכנס לתוקף ב-19 בינואר בתיווך מצרים, קטר וארצות הברית, כהכנה לשיקום מוקדם של הרצועה וליישום התכנית הערבית-אסלאמית הכוללת כינוס ועידת קהיר לשיקום עזה בהקדם האפשרי.

הוועדה בירכה על ההצהרה המשותפת של מנהיגי בריטניה, צרפת וקנדה, אשר קראו להפסקת המלחמה ולאפשרות הגעת סיוע מיידי לעזה, תוך התנגדות לפעולה הצבאית הרחבה נגד האוכלוסייה האזרחית.

הוועדה הביעה דאגה עמוקה מהמשך המצור על עזה ומסירוב כוח הכיבוש לאפשר כניסת סיוע. היא קראה לזרימת סיוע רחבת היקף ומידית לכלל האוכלוסייה הזקוקה, תוך הדגשה כי שלילת אספקה חיונית ושימוש בסיוע ככלי נשק דוחפים את האוכלוסייה לגבול רעב.

הוועדה קבעה כי המצור מהווה הפרה של מגילת האו"ם, החלטותיה, אמנות בינלאומיות והמשפט ההומניטרי הבינלאומי. בנוסף, הוא מעמיק את האסון ההומניטרי המכוון ברצועת עזה ומהווה איום חמור על יציבות האזור.

עוד ציינה הוועדה כי על כוח הכיבוש לאפשר הכנסת סיוע מהירה וללא מגבלות דרך כל המעברים היבשתיים, ולשקול שימוש במנגנוני העברה אוויריים וימיים בהתאם לחומרת המצב.

הוועדה שיבחה את עבודת האו"ם ושותפיו מאז 2023 להעברת סיוע בכל רחבי הרצועה, גם תוך סיכון חיים. היא ציינה כי אותם גופים המשיכו לתמוך בהרחבת הסיוע גם לאחר הפסקת האש בשנת 2025, חרף ההפרעות מצד כוח הכיבוש.

הוועדה ציינה כי יש בידי האו"ם ושותפיו את הכלים והיכולת לפעול מיידית ולספק את הסיוע הנדרש ישירות לאוכלוסייה, באופן שלא מדיר אוכלוסיות מוחלשות.

הוועדה קראה לקהילה הבינלאומית לשאת באחריותה המוסרית והמשפטית ולפעול להפסקת המצור והמתקפה מצד כוח הכיבוש, וכן לדרוש ממנו לכבד את החוק הבינלאומי ואת החלטות האו"ם.

בהקשר זה, הביעה הוועדה דאגה עמוקה גם מהתוקפנות של כוחות הכיבוש בגדה המערבית, שכוללת התנחלויות בלתי חוקיות, הריסות בתים ואלימות מתנחלים. פעולות אלה פוגעות בזכויות הפלסטינים ומערערות את הסיכוי לשלום יציב.

הוועדה הדגישה כי כוח הכיבוש מחויב להגן על אזרחים ולפעול בהתאם מלא להוראות המשפט ההומניטרי הבינלאומי. היא הביעה התנגדות לכל ניסיון לספח שטחים או לשנות את המצב החוקי וההיסטורי במקומות הקדושים בירושלים.

לבסוף, הוועדה חידדה את מחויבותה לפתרון פוליטי שיבטיח את זכויות העם הפלסטיני, כולל הקמת מדינה עצמאית והגשמת פתרון שתי המדינות, בהתאם להחלטות האו"ם, ועידת מדריד, עיקרון שטחים תמורת שלום ויוזמת השלום הערבית – כל זאת כדי להבטיח חיים משותפים בשלום לכל עמי האזור.

הוועדה אישרה את השתתפותה הפעילה בוועידה הבינלאומית שתתקיים ביוני בניו יורק, בחסות סעודיה וצרפת, במטרה לקדם את פתרון הסכסוך.

הוועדה כוללת את שרי החוץ של ירדן, קטר, סעודיה, מצרים, בחריין, טורקיה, אינדונזיה, ניגריה, פלסטין, ואת מזכ"לי הליגה הערבית וארגון שיתוף הפעולה האסלאמי. היא הוקמה ב־11 בנובמבר 2023.