בגדאד, 17 במאי 2025 – הפסגה הערבית ה־34 שהתכנסה היום (שבת) בבירת עיראק, בגדאד, פרסמה את הצהרת בגדאד, במסגרתה קראו המנהיגים להפסקה מיידית של המתקפה הישראלית על רצועת עזה, לפתיחה מלאה של כלל המעברים להכנסת סיוע הומניטרי, ולהגנה על זכויותיו הבלתי ניתנות לערעור של העם הפלסטיני.
בהצהרה נקבע כי הסוגיה הפלסטינית היא לב הסדר האזורי, והיא עניינה המרכזי של האומה הערבית. המנהיגים הדגישו את תמיכתם המוחלטת בזכותו של העם הפלסטיני לחירות, להגדרה עצמית, להקמת מדינה פלסטינית עצמאית בגבולות 1967 שבירתה מזרח ירושלים, ולמימוש זכות השיבה והפיצוי לפליטים.
ההצהרה כללה גינוי חד-משמעי לכל הפעולות הבלתי חוקיות שמבצעת ישראל ככוח כובש, והדגישה את הדחייה הגורפת של כל ניסיון לגירוש או עקירה של הפלסטינים מאדמתם – תחת כל נסיבה או עילה. ההצהרה קובעת כי גירוש שכזה מהווה הפרה חמורה של המשפט הבינלאומי, פשע נגד האנושות וטיהור אתני.
המשתתפים בירכו על הקריאה שיזם נשיא מדינת פלסטין, מחמוד עבאס, לכינוס ועידת שלום בינלאומית, וקראו לנקיטת צעדים בלתי הפיכים ליישום פתרון שתי המדינות בהתאם ליוזמת השלום הערבית ולהחלטות האו"ם. כן נדרשה קבלתה של מדינת פלסטין כחברה מלאה באו"ם, ופריסת כוחות שמירת שלום בשטחים הפלסטיניים הכבושים עד למימוש הפתרון.
ההצהרה התייחסה למתקפה בעזה כהשמדה שיטתית, וקראה להפסקה מיידית של כלל פעולות הלחימה והאיבה. המשתתפים דרשו את הפסקת שפיכות הדמים, והדגישו את אחריותה המשפטית והמוסרית של הקהילה הבינלאומית לפעול ללא דיחוי למען הכנסת סיוע הומניטרי חופשי וללא תנאים לכלל אזורי הרצועה.
בנוסף, קראה ההצהרה לתמיכה בתוכנית הערבית-אסלאמית המשותפת לשיקום הרצועה, אשר אושרה ב־4 במרס 2025 בפסגה הערבית, וב־7 במרס על ידי שרי החוץ של מדינות הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי. כן נרשמה ברכה ליוזמות להקמת קרן ערבית־אסלאמית לשיקום עזה ולבנון, ובראשן היוזמה העיראקית של ראש הממשלה מוחמד שיאע א-סודאני.
הצהרת בגדאד בירכה על הקמת צוות פעולה פתוח, בשיתוף האו"ם, שיפעל לטיפול ביתומי עזה שמספרם מוערך בכ־40 אלף, ולהרכבת תותבות לאלפי פצועים – ובפרט ילדים. כן שיבחה ההצהרה את יוזמת "השבת התקווה" שהוביל ירדן לתמיכה בקטועי גפיים.
המשתתפים גינו את מדיניות הרעב והאדמה החרוכה שנוקטת ישראל במטרה להכניע את העם הפלסטיני ולעקור אותו מאדמתו, וקבעו כי פעולות אלו הן חלק ממדיניות שיטתית של ענישה קולקטיבית.
הצהרת בגדאד חיזקה את תמיכתה בעמדת דרום אפריקה בתביעה שהגישה נגד ישראל לבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, באשמת ביצוע רצח עם נגד העם הפלסטיני בעזה.
כן נרשמה תמיכה בהחלטת העצרת הכללית של האו"ם מ־10 במאי 2024, בה תמכו 143 מדינות בקבלתה של פלסטין כחברה מלאה באו"ם. המשתתפים קראו למועצת הביטחון לשוב ולדון בנושא בהחלטה שהתקבלה ב־18 באפריל, ולתמוך בזכותו של העם הפלסטיני לחיים, חירות וכבוד אנושי.
בסעיף הסיום של ההצהרה גינו המנהיגים את כל הניסיונות הישראליים שמטרתם ייהוד ירושלים, שינוי זהותה הערבית, האסלאמית והנוצרית, ופגיעה במעמד ההיסטורי והמשפטי של המקומות הקדושים. המשתתפים הביעו תמיכה באפוטרופסות ההאשמית על המקומות הקדושים בירושלים, והבהירו כי מסגד אל-אקצא / חראם א-שריף, על כלל 144 דונמיו, הוא מקום פולחן מוסלמי טהור בלבד.
המשתתפים בירכו את ספרד, נורווגיה ואירלנד על החלטתן להכיר במדינת פלסטין במאי 2024, וקראו לשאר מדינות העולם להצטרף למהלך. "ההיסטוריה תזכור את העמדות", נכתב.
