סלפית, 17 במאי 2025 – עוּלא מוקדי, וואפא

כבר שלושה ימים חיים תושבי קפר א־דיק ובורוקין, מערבית לסלפית, תחת אווירת פחד וגירוש, לאחר שכוחות הכיבוש הישראלים הפכו את בתיהם למוצבים צבאיים ואילצו משפחות שלמות – נשים, ילדים וזקנים – לעזוב את בתיהן באמתלות ביטחוניות ריקות.

מאחורי הטענות הרשמיות של הכיבוש מסתתר פשע נגד האנושות: עקירת אנשים מבתיהם ושלילת זכותם הבסיסית לביטחון ולכבוד.

מדובר לא ב"פעולות חיפוש" נקודתיות, אלא במדיניות מתוכננת של השפלה. בתים פרטיים של אזרחים הוסבו לבסיסים זמניים מלאים בחיילים, בציוד צבאי, באוכל ובמים. קירות שעד לא מזמן הדהדו בצחוק הילדים וברחש המשפחות, הפכו לזירה חופשית להפרות מצד הכיבוש, תחת שלטון הכוח, המכות וההתעמרות.

החיילים בוחרים בקפידה את הבתים שהם פולשים אליהם, ומעדיפים את אלו המצוידים במערכות מיזוג אוויר, לשם "מנוחה זמנית" בימי הקיץ החמים. בזמן שהם נהנים מקרירות המזגן, הם פותחים בחקירות שדה עם דיירי הבית, תוך שימוש באמצעים שרירותיים ושיטות של השפלה וונדליזם.

חדרי שינה נרמסים במגפיים צבאיים, רהיטים נהפכים, מטבחים הופכים למטות אוכל צבאי, ומרפסות שידעו שיחות ערב בין שכנות הפכו לעמדות צלפים. בינתיים, בחוץ, עומדות משפחות שגורשו מבתיהן, מושפלות וחסרות אונים.

צילומים וסרטונים שמפיצים תושבים ברשתות החברתיות חושפים את גודל ההתעמרות. אישה מקפר א־דיק שתיעדה בטלפון הנייד שלה את מה שמתרחש בביתה, תפסה את הרגע שבו חיילים חוגגים במסיבה רועשת בתוך הסלון, כשמוזיקה בוקעת בעוצמה לכל רחבי השכונה. היא כתבה: "חילצו אותנו מהבית והפכו אותו למוצב צבאי. עכשיו אני שומעת שירים ומסיבה – אתם קולטים שזה הבית שלי?"

תושבים דיווחו כי לצד ההשתלטות על הבתים נרשמו גם מקרי גניבה של כסף, תכשיטים, מסמכים אישיים ומכשירים אלקטרוניים. הפשיטות בוצעו באלימות, תוך הרס מכוון של דלתות, ארונות וריהוט. הדפוס הזה, לטענת התושבים, משקף מדיניות מכוונת של הפחדה, ענישה קולקטיבית וניסיון לשבור את רוחם של תושבי האזור.

הפעיל נגד ההתנחלויות נזמי סלמאן אמר: "מה שקרה בבורוקין ובקפר א־דיק הוא לא אירוע חד־פעמי. מדובר במהלך שיטתי שנועד לכפות שליטה, לשבור את רוח התושבים ולפנות את הדרך להתפשטות ההתנחלותית. כך נראית המציאות היומיומית במחוז סלפית – בתים פרטיים הופכים למוצבים, ומשפחות מאבדות בכוח את מרחב חייהן."

לדבריו, ההשתלטות על הבתים בוצעה במקביל לעבודות עפר נרחבות. כעשר כלים כבדים של הכיבוש המשיכו לחרוש את האדמות בצפון האזור, ופרצו דרכי עפר חדשות רק מטרים ספורים מקירות הבתים – סימן ברור לניסיון לכפות מציאות התנחלותית חדשה על הקרקע.

בימים האחרונים חסם הכיבוש את הדרך הצפונית המחברת בין בורוקין לעיר סלפית, כחלק מהסלמה שנועדה לנתק את היישובים הפלסטיניים במחוז זה מזה. כעת הודיע רשמית על סגירת הדרך בין דיר בלוט לבורוקין ממערב – אחת הדרכים האחרונות שנותרו לתושבים כדי להגיע לסלפית. משמעות המהלך: ניתוק מוחלט של כפרי המערב מהעיר, והטלת סגר חונק שמונע תנועה חופשית ותוקע את שגרת חייהם של התושבים.