רמאללה, 15 במאי 2025 – שלושה אסירים מרצועת עזה הוצאו להורג בידי כוחות הכיבוש הישראלי, כך מסרו היום מוסדות האסירים הפלסטיניים, בהם הרשות לענייני אסירים, מועדון האסיר הפלסטיני וארגון א-דמיר. לפי הודעת הצבא שנמסרה לארגונים, מדובר באיימן עבד אלהאדי קדיח (56), בילאל טלאל סלאמה (24) ומוחמד אסמאעיל אלאסתל (46).
לטענת המוסדות, מדובר בפשעים מתמשכים שמבצעת ישראל כחלק ממדיניות של חיסול שיטתי של אסירים, בעיקר עצורים מרצועת עזה. הארגונים מזהירים: "זוהי חזית שקטה של רצח איטי — עינויים, רעב, הזנחה רפואית קשה, ומקרים של אלימות מינית כלפי עצורים, ביניהם קטינים ונשים".
הסתירו את המוות, שינו גרסאות, מתחמקים ממשפט
המוסדות הדגישו כי הודעות הצבא על מותם של האסירים לוקות בהיעדר מידע בסיסי: אין פירוט על סיבת המוות, מקום המוות או נסיבותיו. יותר מכך — נמסר כי במקרים מסוימים נמסרו גרסאות סותרות, והצבא סירב למסור מידע אמין, עד שבחלק מהתיקים נדרש פנייה לבית משפט בליווי משפטי.
מניין ההרוגים במעצר מזנק — רובם מעזה
מאז תחילת המתקפה ב־7 באוקטובר 2023, נהרגו 69 אסירים ועצורים, בהם 44 מעזה בלבד. מתחילת הכיבוש ב־1967, מספר ההרוגים הידועים בבתי הכלא של ישראל עומד על 306. בפועל, המספר האמיתי ככל הנראה גבוה הרבה יותר — שכן הכיבוש ממשיך להסתיר את זהותם של עצורים, במיוחד כאלה שנעלמו במתקני מעצר צבאיים ולא נרשמו בשום מאגר.
תנאים של עינוי מתמשך: סקאביאס, רעב ומחלות ללא טיפול
על פי העדויות, אסירים סובלים מהתפשטות מחלות כמו סקאביאס (גרדת), שהפכה לכלי עינוי ביולוגי, מהתעללות פיזית יומיומית, מהתעלמות מתלונות רפואיות, ומהתנאים הקשים ביותר שנרשמו מאז שנות ה־80. "מדובר במדיניות של מוות הדרגתי, לא של רשלנות – אלא של כוונה", נאמר בהודעה.
יותר מ־10,000 אסירים פלסטינים — עשרות קטינים, נשים, ו־1,800 "לוחמים בלתי חוקיים"
נכון לתחילת מאי, מוחזקים בבתי הכלא של ישראל יותר מ־10,100 אסירים, בהם 37 נשים, יותר מ־400 ילדים, ו־3,577 עצורים מנהליים. לפחות 1,846 מתוכם הם תושבי עזה שהוגדרו "לוחמים בלתי חוקיים", אך המספר אינו כולל את אלו המוחזקים במחנות כליאה צבאיים — שם אין רישום, ואין פיקוח.
קריאה לחקירה בינלאומית: "העולם שותק, ישראל פועלת בחסינות מוחלטת"
המוסדות מחזיקים את ישראל באחריות מלאה להרג העצורים, ודורשים פתיחה מיידית של חקירה פלילית בינלאומית. "העובדה שישראל פועלת ללא כל מנגנון ענישה – מעניקה לה חסינות מוחלטת. זו קריאה להשמדה. החובה של המערכת המשפטית הבינלאומית היא לפעול — לא להמתין למניין נוסף של הרוגים".
