מחוז ירושלים פרסם את דו"ח אפריל 2025, שכלל פירוט מקיף של ההפרות שביצעו כוחות הכיבוש בעיר ובכפרים הסמוכים. הדו"ח מצביע על החמרה ניכרת במדיניות הדיכוי כלפי תושבי ירושלים הפלסטינים, הכוללת גלי מעצרים, פסקי דין חמורים, הריסות בתים, צווים מנהליים, הרחקות כפויות, פשיטות יומיומיות על מסגד אל-אקצא ופגיעה ישירה במנהיגות הדתית והאזרחית בעיר.
במהלך אפריל נמשך מסע ההרג של כוחות הכיבוש, ובמרכזו הריגת ערפאת קאדוס, תושב הכפר עיראק בורין שבמחוז שכם, שנורה למוות בעת שניסה לעבור את גדר ההפרדה באזור א-ראם, בצפון ירושלים, בדרכו למקום עבודתו בתוך שטחי 48. עוד תועדו 45 פצועים, שנפגעו מירי חי, קליעים מצופי גומי, תקיפות גופניות או חשיפה לגז מדמיע, ובהם שניים שנפצעו מתקיפות מתנחלים.
במהלך אפריל תועדו 31 תקיפות מצד מתנחלים, שתיים מהן כללו תקיפות גופניות ישירות. כל התקיפות התרחשו תחת ליווי ואבטחה של כוחות הכיבוש, ונרשמה מגמת הסלמה בפגיעות ברכוש, באזרחים ובמקומות קדושים. מסגד אל-אקצא עמד במוקד של מתקפה רחבת היקף. 10,111 מתנחלים חדרו למתחם בליווי צבאי ישיר, ו-6,139 נוספים נכנסו תחת מסווה של "תיירות". הפולשים ערכו סיורים פרובוקטיביים, ביצעו טקסים דתיים והפרו את קדושת המקום באופן שיטתי. במהלך חג הפסח, בין 13 ל-19 באפריל, לבדו, תועדו 6,865 כניסות של מתנחלים – עלייה ניכרת ביחס לשנים קודמות.
כוחות הכיבוש המשיכו במדיניות עקבית של פגיעה בהנהגה הפלסטינית בעיר. ב־21 באפריל זומן לחקירה שר ירושלים ברשות הפלסטינית, אשרף אלעוור, ונמסר לו צו הרחקה מהגדה המערבית למשך שישה חודשים, בטענה לקיום פעילות פוליטית בשם הרשות. באותו יום פשטו כוחות על ביתו של המופתי של ירושלים, השיח' מוחמד חוסיין, בשכונת א-סלאעה בג'בל אל-מוכאבר. ב־27 באפריל התקיים דיון בעניינו של מושל ירושלים, עדנאן ע'ית', אך שוב נדחה – הפעם לחודש ספטמבר – במסגרת מסכת משפטית מתמשכת שנועדה לפגוע בפעילותו הציבורית.
במהלך החודש נעצרו 58 תושבים פלסטינים מהעיר, בהם שלוש נשים וחמישה ילדים. נגד רבים מהם הוצאו צווים דרקוניים: בתי המשפט של הכיבוש גזרו 27 פסקי מאסר בפועל, מתוכם 11 צווים של מעצר מנהלי ללא כתב אישום. בנוסף ניתנו ארבעה צווים של מעצר בית, ו-13 צווי הרחקה, שישה מהם מהעיר העתיקה וממסגד אל-אקצא. הוצא צו מניעה אחד ליציאה מהארץ.
בתחום ההריסות תועדו 34 פעולות של הריסה וחפירה, מהן חמש הריסות "עצמיות" שבוצעו בכפייה בידי בעלי הבתים עצמם, מחשש לקנסות. 25 הריסות בוצעו בידי הדחפורים של הכיבוש, וארבע חפירות נוספות בוצעו בשטחים ציבוריים בתואנה של "בנייה בלתי חוקית", על אף שהרשויות מונעות בפועל היתרי בנייה מפלסטינים. במהלך אפריל חולקו 47 צווי הריסה, מהם 35 בכפר ענאתא – המספר הגבוה ביותר החודש.
גם מוסדות דתיים, לאומיים, חינוכיים ותקשורתיים עמדו תחת מתקפה. העירייה הישראלית הודיעה על סגירת בית הספר אל-פורקאן במחנה שועפאט, שמשרת כ-1,200 תלמידים, בטענה לפעילות בלתי חוקית – חרף פעילותו לאורך שלושה עשורים. אוניברסיטת אל-קודס באבו דיס הותקפה בגז מדמיע. משרד איגוד העובדים הכללי נחסם, ומזכיר האיגוד פואזי שעבאן נעצר. דפוס בבעלות משפחת האסיר המשוחרר אחמד עבייד פשטו ונבדק. שישה בתי ספר של אונר"א קיבלו צווי סגירה, בהם גם אחד בשועפאט שהצטווה להיסגר עד 8 במאי.
בתחום חופש העיתונות תועדו מעצרים ותקיפות של עיתונאים. נדים ג'עפר נעצרה ליד שער הגוואנמה ושוחררה בתנאי הרחקה מאל-אקצא. העיתונאי מוחמד סמרין נורה בזמן שסיקר הריסות בענאתא, ורכבו ניזוק. גם המרחב הדתי הותקף. בחג הפסחא הותקפו מתפללים נוצרים בכנסיית הקבר, ורבים מהם נמנעו מלהיכנס. ביתו של המופתי שיח' מוחמד חוסיין שוב הותקף. שוב זומן אשרף אלעוור ונמסר לו צו נוסף להרחיקו מהגדה.
במקביל, השר איתמר בן גביר הורה על סגירת משרדי קרן ווקף ירושלים, כחלק ממסע ממשלתי ממוקד נגד מוסדות האזרח הערבי בעיר, שמטרתו לייבש כל מקור תמיכה פנימי ולהגביל את יכולת ההתארגנות החברתית והכלכלית של התושבים הפלסטינים.
בתחום ההתנחלות נרשם זינוק במספר התוכניות שאושרו. שבע תוכניות חדשות פורסמו בחודש אפריל, בשלבים שונים של הפקדה, אישור ומכרז. ב־17 באפריל פתחו מתנחלים ישיבה דתית חדשה סמוך לכותל. בשלושה מקרים שונים אושרו תוכניות להקמת פארקים, בריכות, ומבני מגורים בגבעה הצרפתית, גילה, ורמות. ב־8 באפריל נפתחה יוזמה להרוס 95 בתים פלסטיניים במערב ירושלים, לטובת בניית 392 יחידות מתנחלים. ב־16 באפריל החלה הקמת דרכים בהתנחלות בועז, כחלק מתוכנית E1, באזור עיסאוויה, במטרה לחבר את ההתנחלויות ממעלה אדומים אל תוך ירושלים וליצור רצף טריטוריאלי מתמשך על חשבון קרקעות פלסטיניות.
ב־22 באפריל נידונה תוכנית להרחבת התנחלות גילה דרומה, בהיקף של 1900 יחידות דיור על שטח של 176 דונם מאדמות בית ג'אלה. 29% מהשטח בבעלות פרטית של פלסטינים, 15% מופעלים בידי “האפוטרופוס על נכסי נפקדים”, ו־44% אינם רשומים. התוכנית נשענת על חוק נכסי נפקדים, שמאפשר להשתלט על אדמות פלסטיניות של פליטים שהוגלו.
הדו"ח החודשי מציג תמונה כוללת של מדיניות מתמשכת ורב־מערכתית של כוחות הכיבוש, שמטרתה לרוקן את העיר ירושלים מתוכנה הלאומי והחברתי הפלסטיני, ולחסום כל אפשרות למימוש זכותם של תושביה לחיים, לביטחון ולריבונות.
