ה־1 במאי, יום העובד הבינלאומי, מצוין השנה בגדה המערבית בצל משבר כלכלי חריף, הנחשב לקשה ביותר בשנים האחרונות. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעור האבטלה זינק ל־313 אלף בני אדם – עלייה של כ־70% לעומת השנה הקודמת. קריסת שוק העבודה, סגירת מקומות תעסוקה ומניעת כניסת עובדים לשטחי ישראל הם רק חלק מהתמונה הכללית של שיתוק כלכלי שהולך ומעמיק.

מאז תחילת המתקפה של כוחות הכיבוש על רצועת עזה באוקטובר האחרון, הורחבו ההגבלות גם כלפי הגדה. כניסת פועלים פלסטינים לשטחי 48 נאסרה כמעט לחלוטין, והשלכות ההחלטה לא איחרו להגיע: המשק הפלסטיני איבד עשרות אלפי מקומות עבודה, ורבים מבני ובנות הגדה איבדו את מקור פרנסתם הקבוע.

על פי הנתונים, מספר העובדים מהגדה שהועסקו בשטחי 48 וההתנחלויות עמד בשנת 2023 על כ־107 אלף. כיום, בראשית 2024, מספרם ירד לכ־21 אלף בלבד. מדובר בצניחה של 85% בתוך חודשים ספורים – ירידה דרמטית שפירושה קריסת אחת מתשתיות התעסוקה המרכזיות של המשק הפלסטיני.

אך הפגיעה איננה מוגבלת רק לשוק החוץ. גם בגדה עצמה נרשמה ירידה משמעותית במספר המועסקים בשוק המקומי – מ־685 אלף עובדים בשנת 2023 לכ־650 אלף ב־2024. כלומר, ירידה של כ־5% בתוך שנה אחת בלבד, על רקע סגירת עסקים, ירידה חדה בצריכה ופעילות מסחרית מוגבלת.

החלוקה המגזרית מלמדת כי כ־65% מהמועסקים בגדה עובדים כיום בשוק הפרטי, לעומת 28% במגזר הציבורי ו־7% בלבד שעדיין מועסקים בשטחי ישראל ובהתנחלויות. למרות הרוב הדומיננטי של המועסקים בשוק הפרטי, תנאי ההעסקה בו בעייתיים: כ־16% מהעובדים משתכרים מתחת לשכר המינימום, העומד כיום על 1,880 שקל בחודש. נתון זה מבליט את עומק אי־השוויון בשוק המקומי, במיוחד בהיעדר פיקוח או אכיפה אפקטיבית.

ניתוח מגדרי של שוק העבודה חושף הבדלים מפתיעים: שיעור האבטלה בקרב גברים בגדה עומד על 31.7%, בעוד שבקרב נשים – 30.1%. במילים אחרות, המשבר הכלכלי פוגע בכלל האוכלוסייה באופן כמעט שווה, ומעיד על קריסה רוחבית שאינה מבחינה בין מגדרים.

במקביל, נרשם פער בולט באופי התעסוקה: נשים מהוות רוב בקרב המועסקים בתפקידים מקצועיים במגזר הפרטי – 69% לעומת 17% מהגברים. כלומר, בעוד שגברים נפלטים ממקצועות ייצור ובנייה, נשים עדיין נשארות בשוק – אך לרוב בשכר נמוך ובמשרות פגיעות.

בצל כל הנתונים הללו, התמונה ברורה: המשק הפלסטיני בגדה המערבית נמצא במצב חירום. לא מדובר בירידה מחזורית, אלא במשבר עמוק, תולדה ישירה של החלטות פוליטיות, סגרים צבאיים וחנק כלכלי. ביום שבו העולם מציין את תרומתם של העובדים לכלכלה, ברשות הפלסטינית מהדהדת מציאות אחרת – של אבטלה, דיכוי כלכלי והיעדר אופק.