רמאללה, 30 באפריל 2025 – מאת: ג'עפר סדקה
אחת מהחברות הפיננסיות הגדולות, שבסיסה ברמאללה, יישמה תוכנית עבודה גמישה לעובדיה המתגוררים מחוץ לעיר, במיוחד ממחוזות הצפון, כדי להתמודד עם שיבושי התנועה שנגרמים כתוצאה ממאות מחסומים שישראל הציבה בדרכים בגדה מאז תחילת המלחמה בעזה – מחסומים שהתגברו עם תחילת התקפותיה בצפון, בעיקר באזור ג'נין וטולכרם. כל עובד שמתעכב בהגעה עקב מחסומי הכיבוש רשאי להשלים את השעות החסרות בסוף יום העבודה – מבלי שהדבר יגרור קנסות או קיצוצים בשכרו.
חברה זו, לצד מאות חברות נוספות במגזר הפרטי וגם גופים ממשלתיים, נקטו במדיניות תעסוקה גמישה כדי להסתגל למציאות הקשה שמכתיב הכיבוש – מתוך מטרה להימנע ככל האפשר מפיטורי עובדים.
שרת העבודה, אינאס עטארי, הבהירה כי עד כה לא דווחה אף לא מקרה פיטורים אחד בעקבות שיבושי תנועה, והדגישה כי חברות רבות "הפגינו שיתוף פעולה הדוק עם המשרד, וחרף המצב הכלכלי הסבוך שממנו סובלות רבות מהן, הקפידו לשמור על עובדיהן."
מחסומי הצבא, שמובילים לניתוק אזורים ולפגיעה חדה בתנועת אנשים וסחורות, הם רק נדבך אחד ממדיניות כוללת של הכיבוש, אשר השפעותיה הישירות על המגזר היצרני והכלכלה הפלסטינית דחפו את האבטלה והעוני לרמות היסטוריות – מהגבוהות בעולם.
מאז תחילת המלחמה בעזה והשלכותיה בגדה, שהגיעו לשיא בתקיפות בצפון, זינק שיעור האבטלה מ־24% (ברבעון השלישי של 2023) לכ־52% כיום – כ־80% בעזה, וכ־35% בגדה (לעומת 55% ו־16% בהתאמה לפני הלחימה).
בעזה, הזינוק נובע מהשבתה מוחלטת של הפעילות הכלכלית, למעט שירותים הומניטריים מוגבלים. בגדה, עיקר הפגיעה נובעת ממניעת כניסת עובדים פלסטינים לשטחי 48.
לדברי משרד העבודה, עד אוקטובר 2023 הועסקו בשטחי 48 כ־200 אלף עובדים בעלי היתרי עבודה. מניעת גישתם למקומות העבודה גרמה לקפיצה מיידית של 20% בשיעור האבטלה בגדה. הפיטורים במגזר הפרטי בגדה, לעומת זאת, היו מצומצמים מאוד.
בענף הבנייה, כמה חברות הפסיקו פעילות לחלוטין, והעובדים בהן הצטרפו למעגל האבטלה. אולם מרבית החברות הפעילות הצליחו לשמר את כוח האדם.
השרה עטארי ציינה כי מאז תחילת המלחמה ועד כה דווחו 280 מקרים בלבד של פיטורים, שהתקבלו כתלונות ונבדקו פרטנית – מרביתם בגופים בינלאומיים שחדלו לפעול בשטחים. לדבריה, קיימת "היענות גבוהה ונכונות לשיתוף פעולה מצד המגזר הפרטי לשמור על עובדים."
התערבות ממשלתית לייצוב שוק העבודה
מעבר לתוכניות העבודה הגמישות שהנהיגו חברות – כולל עבודה מרחוק, העברת עובדים לסניפים הקרובים למקום מגוריהם או שינוי בשעות – פירטה עטארי גם שורת צעדים ממשלתיים שנועדו לבלום את הידרדרות שוק העבודה.
הצעדים ממומנים ברובם על ידי תורמים חיצוניים, וכוללים תוכניות לתמיכה בשכר של עובדים בחברות במצוקה – במימון מלא או חלקי, ובטווח זמן מוגדר, כדי למנוע פיטורים עד לשיקום החברה.
תוכנית אחרת, שמיועדת במיוחד לעובדים שנמנעה מהם הגישה למקומות עבודתם בשטחי 48, היא "באדר" – הלוואות ללא ריבית של עד 60,000 ש"ח להקמת מיזמים עצמאיים. עד כה סופק גם ביטוח בריאות חינם ליותר מ־15% מהעובדים הללו.
האבטלה: בעיה מתמשכת, לא רק תוצר של המלחמה
האבטלה היא לא תופעה חדשה – שיעור דו־ספרתי קבוע כבר עשורים. עוד לפני הלחימה עמד שיעור האבטלה על 24%, מהגבוהים בעולם. עטארי הודתה כי "מדיניות העבודה לא הייתה מותאמת במשך שנים", אך כיום מתבצע שינוי מערכתי שנועד לייעל את התאמת ההכשרות וההשקעות לצרכים האמיתיים בשטח.
לפי הערכותיה, ירידה של אחוז אחד בשיעור האבטלה דורשת יצירת 14,400 משרות חדשות, בעוד המשק הפלסטיני מייצר כיום רק 8,000–10,000 משרות בשנה. המשמעות: הפחתת האבטלה לרמות סבירות דורשת השקעות עצומות לאורך זמן.
יזמות היא המפתח
היכולת של הכלכלה הפלסטינית לקלוט את הבאים החדשים לשוק העבודה – כ־50 אלף בשנה – מוגבלת מאוד. לכן, לצד תוכניות סיוע זמניות, מושם דגש על קידום יוזמות עסקיות וחדשנות: הכשרות מקצועיות, מימון ממוקד דרך מענקים והלוואות של תורמים, ופיתוח תשתיות דיגיטליות לשילוב בעבודה מרחוק, בעיקר בעזה.
הושקה גם פלטפורמה דיגיטלית להתאמת מיומנויות לצרכי שוק העבודה המקומי והבינלאומי, תוך חתימת הסכמים בינלאומיים שיאפשרו תעסוקה מקוונת.
ישנה גם מיקוד באוכלוסיות ייחודיות – צעירים בני 16–18 שנשרו ממערכת החינוך בשל מצבם הכלכלי, נשים בפריפריה, ובעיקר במחוזות הנמצאים תחת מתקפה כמו ג'נין וטולכרם.
תוכניות נוספות בתמיכת האיחוד האירופי וגרמניה
בין התוכניות לטווח הארוך: תוכניות הכשרה מקצועית הכוללות סבסוד שכר עם תחילת ההעסקה, פיתוח קואופרטיבים לבוגרי אוניברסיטאות, ותמרוץ חברות באזורים תעשייתיים מאתגרים. האיחוד האירופי כבר אישר מימון לאחת מהן.
בנוסף, השרה הכריזה על השקת "יוזמת פלסטין לתעסוקה" בשיתוף ממשלת גרמניה, עם מימון בגובה 25 מיליון אירו שיאפשר מימון מלא ל־8,000 משרות למשך חצי שנה.
