מועצת זכויות האדם של האו"ם אימצה היום (שישי), בסיום המושב ה־58 שלה, שתי החלטות שהגישה מדינת פלסטין. ההחלטות קובעות כי ההתנחלויות הישראליות אינן חוקיות בשטח הפלסטיני הכבוש, כולל מזרח ירושלים, ומאשרות מחדש את הזכות הבלתי ניתנת לערעור של העם הפלסטיני להגדרה עצמית.

ההחלטות התקבלו תחת סעיף 7 בסדר יומה של המועצה, העוסק במצב זכויות האדם בשטח הפלסטיני הכבוש. 34 מדינות הצביעו בעד ההחלטה הקובעת את אי־חוקיות ההתנחלויות, 10 מדינות נמנעו, ו־3 הצביעו נגד. ההחלטה על זכות העם הפלסטיני להגדרה עצמית זכתה לתמיכת 43 מדינות, שתי מדינות התנגדו ושתיים נמנעו.

בהחלטה הראשונה נכתב כי ההתנחלויות בגדה המערבית, במזרח ירושלים וברמת הגולן מהוות הפרה של המשפט הבין־לאומי ומכשול חמור בפני פתרון צודק ושלום בר־קיימא. ההחלטה דורשת הפסקה מיידית וללא תנאים מוקדמים של כל פעילות התנחלותית, פירוק ההתנחלויות הקיימות, הסרת חומת ההפרדה, סיום מדיניות האפליה והגירוש הכפוי נגד הפלסטינים.

עוד קוראת ההחלטה לישראל להכיר באמנת ז'נבה הרביעית ולפעול לפיה, בעיקר בסעיף 49, וכן מדגישה את אחריות המדינות והחברות המספקות תמיכה למפעל ההתנחלויות. ההחלטה ממליצה למשוך השקעות, להטיל חרמות, ולהטיל סנקציות אישיות על המתנחלים המעורבים בהפרות החוק, כולל הקפאת נכסים ואיסור כניסה למדינות.

ההחלטה השנייה, בעניין זכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני, מאשרת כי זוהי זכות קבועה שלא ניתן לוותר עליה, הכוללת הקמת מדינה פלסטינית עצמאית וחיים בחירות, צדק וכבוד. ההחלטה דורשת סיום מיידי של הכיבוש ומדיניות הסיפוח, וטוענת כי המשך המצב הנוכחי מסכן את סיכויי הפתרון המדיני.

עוד דורשת ההחלטה להסיר את כל המכשולים בדרך לעצמאות פלסטין, ולכבד את שלמות השטח הפלסטיני. היא קוראת להביא את ישראל לדין על מדיניותה לשינוי מבנה השטח והאוכלוסייה.

בנאומו בפני המועצה, ציין שגריר פלסטין באו"ם, אברהים חרישי, כי אימוץ שתי ההחלטות הוא צעד חשוב בהגנה על עקרונות המשפט הבין־לאומי, במיוחד לנוכח "מלחמת ההשמדה" שמנהלת ישראל נגד העם הפלסטיני במטרה לחסל את זכותו להגדרה עצמית ולמחוק את המאבק הלאומי הפלסטיני.

חרישי הוסיף כי סבלו של העם הפלסטיני לא החל באוקטובר 2023, אלא בשורשיו של הסכסוך — בהצהרת בלפור, בנכבה ובנכסה, ובעשורים של הרג, הרס וגירוש שיטתי.

הוא הדגיש כי יישום המשפט הבין־לאומי הוא אחריות משותפת של הקהילה הבין־לאומית, ושיבח את המדינות שתמכו בהחלטות. עם זאת, חרישי ביקר את המדינות שנמנעו או התנגדו, וכינה זאת "עדות לכישלון המערכת הבין־לאומית לעצור את ההפרות והפגיעות בזכויות האדם".

חרישי הוסיף כי עקרון ההגדרה העצמית איפשר לעמים רבים להשתחרר מהקולוניאליזם, וקרא ליישמו גם במקרה הפלסטיני.

הוא הביע תמיהה על כך שמדינות התומכות בהגדרה עצמית נמנעות מלתמוך בגינוי ההתנחלויות. לדבריו, מדובר בסתירה בוטה, שכן עצם הקיום של מפעל ההתנחלויות הוא פגיעה ישירה בזכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני.

חרישי חתם בדברים ברורים: "המשפט הבין־לאומי הוא הדרך היחידה להבטיח את זכויות עמנו. יש להחיל את חוות הדעת של בית הדין הבין־לאומי לצדק, לדרוש מישראל יישום מלא של ההחלטות, ולהביא את האחראים להפרות המשפט הבין־לאומי לדין."

הוא התריע מפני המדיניות המסוכנת של ממשלת ישראל הקיצונית, ובראשה תכניות הסיפוח, החלשת הרשות הפלסטינית, מניעת בנייה פלסטינית והצגת הקמת המדינה הפלסטינית כאיום ישיר על המפעל ההתנחלותי.

חרישי ציין כי חקיקה ישראלית חדשה מכוונת לסיפוח 13 שכונות התנחלותיות בנפרד, כחלק מתכנית הסיפוח הזוחל, וציין כי קיימות כיום מעל ל־180 התנחלויות ו־3,600 מאחזים בלתי חוקיים, במסגרת מבנה קולוניאלי שמבוסס על הרחבה והגירה כפויה.

הוא סיים בהדגשה כי קמפיין ההגירה הכפויה הביא לעקירת יותר מ־50 אלף פלסטינים בצפון הגדה, להריסת מחנות הפליטים נור א־שמס, טובאס, ג'נין וטולכרם, ולפגיעה יומיומית בערים ובכפרים הפלסטיניים — "במטרה לרוקן את השטח מתושביו המקוריים."

חרישי קרא לקהילה הבין־לאומית "לבלום את השתוללות המתנחלים המתרחשת בחסות הצבא הישראלי."