מועצת זכויות האדם של האו״ם אישרה במהלך מושבה ה־58 החלטה העוסקת במצב זכויות האדם בשטחים הפלסטיניים הכבושים, לרבות מזרח ירושלים, תוך קריאה להבטחת צדק ומנגנוני אחריות. 27 מדינות הצביעו בעד ההחלטה, 4 התנגדו, ו־16 נמנעו.
ההחלטה קוראת לסיום הכיבוש הבלתי חוקי של השטחים הפלסטיניים, בהתאם לחוות הדעת של בית הדין הבינלאומי לצדק, להסרת המצור על רצועת עזה ולגינוי הפרות הפסקת האש מצד ישראל – המדינה הכובשת.
עוד מדגישה ההחלטה את אי־החוקיות של העקירה הכפויה של פלסטינים והשימוש ברעב ככלי מלחמה, וקוראת לקהילה הבינלאומית לשאת באחריותה לכיבוד המשפט הבינלאומי, לרבות עצירת סחר הנשק עם ישראל.
ההחלטה תובעת מישראל לאפשר את כניסתה של ועדת החקירה לשטחים הפלסטיניים הכבושים, כדי שתוכל למלא את תפקידה, וכן להפסיק את כלל הפעולות הבלתי חוקיות בשטח: הרחבת ההתנחלויות, הריסת מבנים, שלילת תושבות מתושבי מזרח ירושלים, מדיניות של אפליה דתית בגישה לאתרים קדושים, ואי־שוויון בחלוקת משאבי המים.
ההחלטה גם קוראת להפסקת הפגיעות השרירותיות באסירים פלסטינים, מדגישה את הצורך בהעמדה לדין של מבצעי פשעי מלחמה, וממליצה על הקמת מנגנון בינלאומי קבוע לאיסוף ראיות ולהעמדה לדין של אחראים להפרות. נציב זכויות האדם של האו״ם התבקש להגיש דו״ח מעקב למועצה בדיונה הקרוב.
שגריר מדינת פלסטין הקבוע באו״ם בז'נבה, אבראהים ח'רישי, גינה בנאומו את המשך מה שכינה "מלחמת ההשמדה" שמובילה ישראל ברצועת עזה מזה 18 חודשים, ואשר הביאה, לדבריו, ליותר מ־170 אלף הרוגים ופצועים, רובם ילדים ונשים. ח'רישי האשים את ישראל בשימוש ברעב, חסימת סיוע הומניטרי, והתקפות מכוונות על מתקנים אזרחיים, עיתונאים וצוותים רפואיים.
השגריר התייחס לטבח שביצעו כוחות הכיבוש ברפיח ביום ראשון האחרון, שבו נהרגו 15 אנשי סיוע והצלה, והציגו כדוגמה למדיניות של עקירה בכפייה בדרום עזה ובצפון הגדה המערבית. עוד גינה את הסנקציות שהכריז השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נגד האסירים הפלסטינים, אותן כינה הפרה חמורה של אמנות ז'נבה, במיוחד לאור העובדה שיש כיום למעלה מ־9500 אסירים פלסטינים, מהם כ־3500 עצורים מנהליים, 400 ילדים, עשרות נשים ומספר לא ידוע של נעדרים.
ח'רישי הזכיר את כישלון כינוס ועידת המדינות החתומות על אמנות ז'נבה בחודש פברואר האחרון, בשל אוזלת היד של הקהילה הבינלאומית והסטנדרטים הכפולים שהיא מפעילה.
הוא הדגיש כי מדינת פלסטין ממשיכה לפעול בזירה הדיפלומטית, במיוחד בעצרת הכללית של האו״ם, לקידום מנגנון חקירה פלילי שיביא לדין את האחראים לפשעים. לדבריו, על המדינות לפעול להפסקת הסחר בנשק עם ישראל ולבחון מחדש את קשריהן הדיפלומטיים עמה, נוכח סירובה של ישראל לציית לצווים של בית הדין הבינלאומי לצדק בנושא מניעת רצח עם.
לבסוף קרא השגריר ח'רישי ליישום החלטות האו״ם, ובהן חוות הדעת של בית הדין הבינלאומי הקובעת את אי־החוקיות של הכיבוש ואת הצורך לסיימו באופן מיידי, כמו גם החלטות בית הדין הפלילי הבינלאומי – לרבות צווי המעצר נגד בנימין נתניהו ויואב גלנט. הוא גינה ניסיונות של מדינות מסוימות להימנע מהפעלת הצווים הללו, והזהיר כי התנהלות זו פוגעת בצדק ומערערת את הסיכוי לשלום.
