מאת חסין נזיר א-סינואר, עזה, 2 באפריל 2025
חג עיד אל-פיטר עבר על תושבי עזה בלי שמחה, בלי אוכל, ובלי קורת גג. במקום בגדי חג, ילדים לבשו תכריכים. במקום ברכות – הפצצות. משפחות שלמות המשיכו לשרוד בתוך אוהלים, תחת הפגזה, ללא מים, מזון או הגנה.
מאז תחילת המתקפה של כוחות הכיבוש ב־7 באוקטובר 2023, לא נותר בעזה מקום בטוח. עשרות אלפים נהרגו בהפצצות. אחרים נספו מקור, מצמא, ממחלות ומרעב.
בהג'ת אבו הילאל, שנמלט מרפיח, מתאר את הזוועות: "ראינו גופות של ילדים, נשים וזקנים מוטלות על הקרקע. לא הצלחנו להרים אותן, לא לקבור. אנשים עמדו מול הגופה של הבן שלהם – ולא יכלו להתקרב. השאירו אותם מאחור והמשיכו ללכת".
לטענתו, הירי לא פוסק לרגע. "הפגזים ממשיכים, גם כשאנחנו מתחבאים בבתי ספר, גם כשאנחנו מנסים לברוח. ילדים נרצחו בבגדי החג. אחרים נהרגו בעודם צמים".
חאלד א-זייני מספר כי הילדים נהרגים גם כשהם עומדים בתור ללחם. לדבריו, "הטילים נוחתים על הראש. גם התקהיות, המטבחים הציבוריים, הופצצו. לא נשאר דבר".
סמיר עווד מתאר רעב שמשתק את הגוף: "אנשים כבר לא מסוגלים לעמוד. אנחנו שולחים את הילדים לישון מוקדם כדי שלא יבקשו אוכל. אין מה לתת. הלחם נעלם, ואם יש – קילוגרם אחד עולה 25 שקל. שק קמח עולה חצי אלף שקל".
תיסיר ערעם מספר כי המשאיות שמובילות מים נעצרות במרחק רב. "אנחנו נושאים מים על הגב, אבל לפעמים הם לא ראויים לשתייה. מה שנשאר לשתייה – נמכר במחיר שאנחנו לא יכולים לשלם". לדבריו, גם שירותי המים העירוניים הפסיקו לפעול בשל מחסור בדלק.
חאני אבו רמדאן מתאר את עליית המחירים בשוק: "קילו בצל עולה 40 שקל, תפוח אדמה – 60, עגבנייה – 18, פלפל ירוק – 40, חציל – 35. אף אחד לא יכול להרשות לעצמו ירקות".
חוסאם חמדאן מסביר שהתנועה בתוך הרצועה כמעט הושבתה. 80% מהמכוניות הושמדו, והשאר הפסיקו לפעול בגלל מחסור בדלק. "אנחנו נוסעים בעגלות עם חמורים. אפילו טעינת טלפון לוקחת יותר מחמש שעות ביום. הסוללות מתקלקלות ואין אפשרות להכניס חדשות לרצועה".
מוחמד אבו סובחה מתאר כיצד משפחות נאלצות להשתמש ברהיטים לבישול, לאחר שאזל הגז. מחיר קילוגרם של עצים לבישול קפץ ל־7 שקלים. "במהלך רמדאן לא אכלנו בשר, לא עוף ולא דגים. רק קופסאות שימורים. עכשיו גם זה לא קיים". הוא מציין שמחיר קילוגרם של גז לבישול, אם בכלל ניתן להשיגו, חצה את רף ה־270 שקל.
לדבריו של שליח האו"ם לזכות למזון, ישראל משתמשת ברעב ככלי לחימה. "מספר ההרוגים כתוצאה מהרעבה עלול לעלות על מספר ההרוגים מהפצצות. מדובר בפשע של השמדה. מניעת מזון היא הפרה בוטה של החוק הבינלאומי".
תוכנית המזון העולמית של האו"ם מסרה כי מלאי המזון בעזה אוזל. לא נכנסה לרצועה אף אספקה מזה יותר משלושה שבועות. מה שנותר – יספיק רק לשבועיים. מאות אלפים נמצאים בסכנת רעב קשה ותת־תזונה, והמלחמה משבשת את עבודת הארגונים ומסכנת את חייהם של אנשי הסיוע.
על פי נתונים רשמיים ברצועה, כ־85% מהאוכלוסייה איבדו את מקורות המזון הבסיסיים בשל הפסקת הסיוע. השווקים התרוקנו, והרשויות מזהירות מרעב קרב. עשרות מאפיות נסגרו לאחר שהדלק אזל, והכיבוש מונע את הכנסת אספקה.
במקביל, נהרסו 719 בארות מים, ו־330 אלף מטרים של צנרת מים נפגעו. 34 בתי חולים ו־80 מרכזים רפואיים הוצאו מכלל שימוש. 280 אלף משפחות נותרו ללא קורת גג, בעקבות מניעת הכנסת אוהלים או קראוונים. זרם החשמל מנותק ברציפות זה 18 חודשים.
מאז 7 באוקטובר 2023 נהרגו ברצועת עזה לפחות 50,423 בני אדם ונפצעו 114,638. תשתיות אזרחיות שלמות הושמדו – מגורים, בתי ספר, אוניברסיטאות, בתי חולים, מסגדים, כנסיות, דרכים, מערכות מים, חשמל, ביוב ותקשורת – לא נותר דבר על כנו.
