ברמאללה, ביום השנה ה־49 ליום האדמה, שיגר אחמד אבו הולי – חבר הוועד הפועל של אש"ף וראש מחלקת הפליטים – מסר תקיף וברור: העם הפלסטיני ימשיך להיאחז באדמתו, לעמוד מול הניסיונות לעקור אותו בכוח, ולשמור על זכותו לשוב ולחיות בחירות.
"המאבק שלנו הוא לא רק על גבולות – הוא על קיום," כתב אבו הולי. "כוחות הכיבוש מנסים למחוק את נוכחותנו מהגליל, מהגדה, מעזה. הם מנסים להגלות אותנו, לבטל את שיבת הפליטים, לקבור את התקווה. אבל כמו שניצחנו את הניסיון לייהד את הגליל ב־1976 – ננצח גם את פרויקט ההגליה שמתחולל עכשיו מול עינינו, באש ובמצור."
אבו הולי קרא להסלמה במאבק העממי מול מדיניות הסיפוח והייהוד של כוחות הכיבוש, והזכיר כי ביום הזה בדיוק – לפני 49 שנים – יצאו אלפים מבני העם הפלסטיני בגליל, במשולש, בסכנין, עראבה, דייר חנא, קַפְר כנא, טייבה, בגדה ובעזה, להגן על מה שנותר מהאדמות הפלסטיניות, ולבלום את "מסמך קינג" שניסה לבנות מציאות של ריק פלסטיני ומילוי יהודי.
"הם ניסו למחוק את הגליל, ונכשלו. עכשיו הם מנסים למחוק את עזה – ואנחנו נכשיל גם את זה," הבהיר אבו הולי. "הפיצוצים לא ימחקו את הזהות. האוהלים לא ינתקו את הקשר. הרעב לא ינצח את הרצון."
לדבריו, יום האדמה איננו זיכרון – אלא מבחן מתמשך של נאמנות לאדמה. גם היום, בעוד כוחות הכיבוש מפעילים מדיניות של השמדה והגליה בעזה, תוקפים את מחנות הפליטים בגדה, ומנסים לחסל קהילות בדואיות בשטחי B ו־C, ממשיך העם הפלסטיני להתעקש: אנחנו שייכים כאן – ולא נלך לשום מקום.
אבו הולי שיבח את תושבי צפון הרצועה שחוזרים לבתיהם ההרוסים למרות ההפצצות, למרות הצמא, למרות הרעב. "זו לא חזרה טכנית – זו הכרזה לאומית. זו יריקה בפנים של כל מי שמדבר על טרנספר, על רילוקיישן, על פתרונות מחוץ לעזה. הם חזרו כדי לומר: אנחנו לא עוזבים."
"הטועים שחושבים שהפלסטינים ייכנעו להגליה, שהפליטים יוותרו על השיבה, שגוש הריסות ישבור עם – לא למדו את הלקח של 1976, ולא יבינו את המציאות של 2025," הוסיף.
בסיום דבריו קרא אבו הולי לאחדות לאומית מקיר לקיר: "ההתנגדות לתוכנית ההגליה מתחילה בהתכנסות סביב העיקרון הפשוט – אין מאבק בלי אדמה, ואין חירות בלי שיבה."
