אחר הצהריים (שישי, 28 במרץ 2025) התקיימה בעיר עראבה הצעדה המרכזית לציון 49 שנה ליום האדמה, בהשתתפות מאות פלסטינים אזרחי ישראל. הצעדה יצאה מכיכר השוק בשעה שלוש, בהשתתפות משלחות מסכנין, דייר חנא וישובים נוספים, והסתיימה בעצרת מרכזית בחצר בית הספר אל-ראזי, ליד האנדרטה לזכר ששת חללי יום האדמה.

האירוע נשא אופי פוליטי ברור, עם נאומים מפי מנהיגים ונציגי ציבור שגינו את המלחמה בעזה, את הפשיעה המאורגנת שמכה בחברה הערבית, את מדיניות הריסות הבתים והאפליה הממוסדת. המסר המרכזי: זוהי לא רק צעדת זיכרון – אלא הכרזה מחודשת על מאבק מתמשך לשוויון, צדק וזכויות קולקטיביות.

משטרה, מחסומים ואיומים על דגל פלסטין

במקביל לצעדה, נפרסו כוחות גדולים של משטרה ומשמר הגבול סביב העיר והוצבו מחסומים בכניסותיה. לדברי המארגנים, המשטרה איימה להתערב אם יונף דגל פלסטין – מה שנתפס כניסיון לדכא את חופש הביטוי והזהות הלאומית של הציבור הפלסטיני בישראל.

מוחמד ברכה, יו"ר ועדת המעקב העליונה, התייחס לכך בעצרת ואמר: "המשטרה דרשה מראש העיר למנוע את הנפת דגל פלסטין. אבל אנחנו לא חתמנו על שום צו שאוסר עלינו להניף את דגל עמנו. דגל פלסטין אינו עוין – הוא סמל לכבוד, לשייכות, לזהות".

"הזהות שלנו איננה ניתנת למחיקה"

בהודעה שפרסמה ועדת המעקב נכתב כי יום האדמה הוא "ההתקוממות העממית הראשונה של הציבור הפלסטיני אזרחי ישראל", וכי משמעותו מתחדשת השנה על רקע המלחמה בעזה, רדיפת הפעילים הפוליטיים, והזנחת החברה הערבית לנוכח הפשיעה המשתוללת.

עוד נכתב: "אנו מציינים את יום האדמה ה־49 בצל הסלמה חמורה של דיכוי וגזענות, ובתמיכת רשויות המדינה בארגוני הפשיעה – כל עוד הקורבנות הם מבני עמנו. אבל העם שלנו, שהתקומם ב־1976 למען אדמתו וכבודו, עודנו עומד על זכותו למולדתו, ונחוש להיאבק גם מול כלי דיכוי חדשים ואכזריים יותר".

הצעדה, שהתקיימה למרות האיומים והנוכחות המשטרתית הכבדה, שידרה מסר ברור של עמידה, סולידריות והתעקשות פלסטינית על זהות, זיכרון וזכות.