הוועדה השרית הערבית-אסלאמית לענייני עזה הבהירה היום (ראשון) כי היא מתנגדת נחרצות לכל ניסיון להעביר או לגרש את העם הפלסטיני מאדמתו – בעזה, בגדה המערבית ובמזרח ירושלים – והזהירה מהשלכות חמורות שעלולות לנבוע ממדיניות כזו.

בהצהרה שפרסמה הוועדה בתום פגישה עם הנציגה העליונה של האיחוד האירופי לענייני חוץ וביטחון, קאיה קלאס, שהתארחה במצרים, הדגישה הוועדה את חשיבות איחוד עזה והגדה המערבית תחת הנהגת הרשות הפלסטינית, תוך תמיכה מלאה ביכולתה של הממשלה הפלסטינית לנהל את ענייני שני החלקים של המולדת ביעילות.

בפגישה השתתפו ראש הממשלה ושר החוץ הפלסטיני מוחמד מוסטפא, שר החוץ הסעודי פייסל בן פרחאן, ראש ממשלת קטר ושר החוץ מוחמד בן עבד א-רחמן, שר החוץ המצרי בדר עבד אל-עאטי, סגן רה"מ ושר החוץ הירדני אימן ספדי, שר החוץ הטורקי האקאן פידאן, שר החוץ הבחרייני עבד אל-לטיף א-זיאני, נציג איחוד האמירויות ח'ליפה שאהין, מזכ"ל הליגה הערבית אחמד אבו אל-ע'ית, מזכ"ל ארגון שיתוף הפעולה האסלאמי חסין אבראהים טאה ונציגי אינדונזיה וניגריה. הפגישה עסקה בהתפתחויות ברצועה ובפרטי התוכנית לשיקום עזה.

ראש הממשלה מוסטפא קרא לקבע הפסקת אש מלאה וברת קיימא, וליישם את החלטת מועצת הביטחון 2735. הוא הדגיש כי יש להתייחס להפרות הישראליות כמכלול – מהרס נרחב בעזה ובירושלים ועד גירושם של יותר מ־50 אלף פלסטינים בצפון הגדה, בניסיון למחוק את סוגיית הפליטים ולפגוע בתפקוד אונר"א.

לדבריו, הקונצנזוס הערבי והאסלאמי סביב תוכנית שיקום עזה, בתמיכת הקהילה הבינלאומית, מעניק תקווה לתושבים ומאפשר שיקום אמיתי בהובלתם, מבלי שייאלצו לנטוש את אדמתם. התוכנית מדגישה את אחדות המוסדות הלאומיים הפלסטיניים ואת הצורך לאפשר לממשלה למלא את תפקידה.

עוד התריע מוסטפא בנאומו מהמשך הפגיעה הכלכלית של ישראל ברשות, במיוחד דרך קיזוז מתמשך של כספי המסים (העמלות), דבר שמונע מהממשלה למלא את חובותיה כלפי האוכלוסייה.

הצדדים קראו לשמירה על שלמות השטח הפלסטיני הכבוש, כולל ירושלים, כבסיס למימוש מדינה פלסטינית בגבולות 1967 בהתאם להחלטות האו"ם, במסגרת פתרון שתי המדינות.

הם חזרו והדגישו כי רצועת עזה היא חלק בלתי נפרד מהשטחים שנכבשו ב־1967, וכי כל דיון על עתיד עזה חייב להתבסס על החוק הבינלאומי והחלטות מועצת הביטחון.

בנוסף, הביעו דאגה עמוקה מהתמוטטות הפסקת האש האחרונה ומנפגעים רבים בעקבות התקיפות האוויריות ברצועה. הם גינו את חידוש הלחימה ואת הפגיעה באזרחים ותשתיות, וקראו לשוב מידית ליישום מלא של הסכם הפסקת האש מ-19 בינואר, כולל שחרור כל בני הערובה והעצורים.

הצדדים דרשו את סיום הלחימה, את נסיגת כל הכוחות הישראליים מהרצועה, ואת קידום השלב השני בהסכם, בהתאם להחלטת מועצת הביטחון 2735.

הם דרשו לכבד את המשפט ההומניטרי הבינלאומי, להבטיח העברת סיוע הומניטרי נרחב ומהיר לכל חלקי הרצועה, להסיר כל מגבלה על העברת סיוע, ולהחזיר מיידית את השירותים החיוניים – כולל חשמל ומים.

המשתתפים בירכו על תוכנית השיקום שהוצגה בפסגת קהיר ב־4 במארס, שאושרה לאחר מכן בידי ארגון שיתוף הפעולה האסלאמי וזכתה לתמיכת מועצת האיחוד האירופי. הם הדגישו את הצורך בתמיכה בינלאומית בכנס השיקום המתוכנן בקהיר, וקראו לגיוס משאבים לשיקום הרצועה.

בהצהרת הסיכום הביעו דאגה מהפשיטות הישראליות בגדה, מהרחבת ההתנחלויות, מהרס הבתים ומאלימות המתנחלים, והזהירו שהן פוגעות בזכויות הפלסטינים ומסכנות את הסיכוי לשלום.

הצדדים קראו לישראל, ככוח כובש, לפעול בהתאם לחוק ההומניטרי ולהגן על אזרחים, ודחו כל ניסיון לסיפוח או לשינוי הסטטוס קוו ההיסטורי והמשפטי באתרים הקדושים בירושלים.

לבסוף, חידשו את מחויבותם להסדר מדיני על בסיס פתרון שתי המדינות, שבו תחיינה ישראל ופלסטין זו לצד זו בשלום ובביטחון, בהתאם להחלטות האו"ם, יוזמת מדריד, עקרון "שטחים תמורת שלום" והיוזמה הערבית – ולפעול לקידום ועידת פסגה בינלאומית ביוני בניו יורק, ביוזמת צרפת וסעודיה.