עזה, 21 במרץ 2025 – בעזה, יום האם הפך השנה לעוד פרק כואב במסע הסבל שנכפה על נשים, ובמיוחד על רופאות ואחיות שממשיכות לעבוד בתנאים בלתי אפשריים, תוך שהן מרוחקות ממשפחותיהן וחיות תחת הפצצות מתמשכות.

רופאות רבות נאלצו לעזוב את בתיהן עקב ההפצצות והפכו בעצמן לפליטות, תוך שהן ממשיכות להעניק טיפול רפואי לפצועים בתנאים של מחסור חמור בציוד רפואי, מזון ודלק.

ד"ר אלאא אל-זיאן, רופאה בבית החולים נאצר בח'אן יונס, אומרת: "האמא בעזה כבר איננה רק אם – היא כוח אדיר שמחזיק את המשפחה ברגעים הקשים ביותר". היא מוסיפה: "המשאבים אפסיים, ובכל זאת האימהות הפכו למפלט האחרון של הילדים, גם כשכל שאר המערכות קרסו".

אך אתגרי הריחוק מהמשפחה הם הקשים מכול. "אני מהצפון, והמשפחה שלי שם, אבל אני חיה בדרום. אין דרך להגיע אליהם – זה הפך לחלום רחוק", היא אומרת.

רצח עם נגד נשים

אל מול הזוועות שמבוצעות כלפי נשים בעזה, מומחים של האו"ם וארגוני זכויות אדם החלו להשתמש במונח "רצח עם מגדרי" כדי לתאר את מה שמתחולל. שליחת האו"ם למניעת אלימות נגד נשים, רים א-סאלם, תמכה בשימוש במונח והבהירה שמדובר באסטרטגיה מתמשכת שמכוונת להשמדה.

חיבוק ותקווה בתוך ההרס

הכּוֹלֶלֶת חנין זהיר, העובדת אף היא בבית החולים נאצר, שלחה ברכה לנשות עזה: "לכל אם – תהיי חזקה. את מקור הכוח של ילדייך. את הלב שלהם".

חנין מספרת על געגועים לילדיה, שלא יודעים בכלל מהו יום האם. "אני מחבקת אותם בלב שלי כל הזמן", היא אומרת.

המלחמה לקחה גם את האימהות

הרופאה כמילה אל-אטרש מתארת מציאות קודרת: "עובדות הרפואה עובדות בלי הפסקה מאז תחילת המלחמה. אין לנו זמן לחגוג – לא את יום האם, לא את יום האישה". היא מוסיפה: "הילדים שלנו מתגעגעים אלינו באוהלים ובבתים ההרוסים. אנחנו כמעט לא מרגישות עוד מהי אימהות. אנחנו רק מטפלות בפצועים".

אל-אטרש מתארת את האם העזתית כאישה שנושאת משא כבד מנשוא: "היא אם, אבא, סבתא ודודה – הכול יחד. היא צריכה עזרה. לא ייתכן שתישאר לבד עם העומס הזה".

חיים באוהלים – תקווה על סף קריסה

אימאן אל-מצרי, אם לילדים, שוהה כבר חמישה ימים בבית החולים עם בנה החולה – תינוק עם ניוון מוחי ומומים מולדים. "השארתי את הילדים באוהל לבד. חלמתי לחגוג איתם את היום הזה, אבל תודה לאל על הכול. אני רק רוצה לשוב אליהם".

היא אחת ממיליון נשים ונערות שאיבדו את בתיהן ואת אהוביהן בעקבות ההפצצות. רבות חיות כיום באוהלים רעועים או על הריסות בתיהן ההרוסים.

בסמוך לה שוכבת אמינה א-דחדוח, שאינה מפסיקה לחשוב על שלושת ילדיה שנותרו בצפון הרצועה. "הבן שלי אחמד היה מביא לי פרחים ביום האם בכל שנה", היא מספרת בעצב. "עכשיו אני רק מתפללת שהוא בסדר".

ההרג נמשך

כוחות הכיבוש חידשו את ההפצצות בעזה ביום שלישי האחרון. עד יום חמישי בערב נרשמו כ-600 הרוגים וכ-1,000 פצועים – 70% מהם נשים, ילדים וקשישים.

מאז 7 באוקטובר 2023, נמשכת ברצועה מתקפה שמוגדרת כמעשה השמדה: מעל ל-162 אלף הרוגים ופצועים, רובם נשים וילדים, ויותר מ-14 אלף נעדרים.